תביעות ייצוגיות: תשע עשרה מיליון ש"ח שיכולים להיות שלך

לא רבים יודעים, אך תחום התביעות הייצוגיות בישראל מגלגל מידי שנה מאות מיליוני שקלים, אשר מועברים לציבור על ידי החברות הנתבעות, כפיצוי על כך שהחברה הפרה חוק מסוים כלפי ציבור הלקוחות שלה, או הקהל אותו היא אמורה לשרת.

בשנת 2018 לדוגמה, סך הכספים שהושבו לציבור באמצעות תביעות ייצוגיות עמד על 425 מיליון ש"ח (!), כתוצאה מ-1,250 תביעות ייצוגיות שהוגשו לבית המשפט. מדובר על סכומים גבוהים מאוד, כאשר אחוזים רבים ממנו מחולקים לעמותות.

רגע לפני שאספר לך כיצד העמותה שלך יכולה ליהנות מהכספים הללו, אסביר בקצרה מהי תביעה ייצוגית וכיצד זה עובד.

 

מהי תביעה ייצוגית?

תביעה ייצוגית מוגשת במקרים בהם ישנם נפגעים רבים כתוצאה מהליך מסוים של חברה כל שהיא, אך הפגיעה האישית היא מזערית, ולכן לא משתלם כלכלית לנפגעים להגיש כל אחד תביעה בנפרד – מה שיגרור הוצאות עורכי דין, אגרות, ובעיקר הרבה כאבי ראש. במקרה כזה, אחד הנפגעים רשאי להגיש תביעה בשם כלל הנפגעים, ובתמורה הוא מקבל תגמול גבוה יותר, תמורת השקעת הזמן שלו בנושא.

גם עורכי הדין לא טומנים ידיהם בצלחת, ונהנים משכר טרחה מכובד על הטיפול בתיק. בשנת 2018 עמד שכר הטרחה הגבוה ביותר ששולם לעורכי דין בתביעות ייצוגיות על קצת יותר מ-10 מיליון ש"ח. יחד עם זאת חשוב לזכור כי תביעה ייצוגית (בפרט מול חברות גדולות) דורשת עבודה מקצועית רבה, ותביעה כזאת יכולה להיות נדונה בבית המשפט במשך שנים עד לקבלת פסק הדין, אשר לרוב מסתיים בהסדר פשרה כזה או אחר.

במידה והתביעה מתקבלת, או במקרה של הסדר פשרה מול החברה הנתבעת, כל אחד מהנפגעים יקבל פיצוי מסויים. זה יכול להיות החזר כספי, מוצר במתנה, או הנחה לרכישת מוצר מסוים בתקופה זמן מסויימת.

הפתרון הזה עובד מצוין כל עוד יש מולנו קבוצת נפגעים ברורה אשר נפגעו בצורה ישירה, ושניתן לאתר אותם כדי להעביר להם את הפיצוי שסוכם.

אך מה קורה במידה ואין נפגעים ברורים אותם ניתן לאתר כדי לפצות אותם?

לדוגמה: מקום ציבורי אשר אין בו הנגשה מלאה לאנשים עם נכויות. במקרה כזה, יהיה מאוד קשה לאתר את כלל האנשים עם נכויות שביקרו באותו מקום במשך זמן זה, יהיה מאוד בעייתי לאותם אנשים להביא הוכחה שהם אכן ביקרו שם (למעט אלו שעשו "סלפי"), וגם לא ממש ברור כיצד ייקבע סכום הפיצוי על דבר כזה.

במצבים כאלו, לרוב בית המשפט יפסוק סכום פיצוי מסויים, אשר יועברו לעמותות העוסקות בתחום. במקרה שלנו לדוגמה, כספי הפיצוי יועברו מן הסתם לעמותות המקדמות את נושא הנגישות, או עמותות אשר מסייעות לאנשים עם נכויות.

אגב ממש לאחרונה, בתביעה שהוגשה כנגד התחנה המרכזית בתל אביב על זיהום אוויר, פסק השופט -בין היתר – סכום של חמישה מיליון ש"ח לעמותות העוסקות בשיפור איכות הסביבה, וכן סכום לעמותת "עיגול לטובה" אשר מתחלק בין עמותות העוסקות בתחום "אנשים עם מוגבלות".

 

קרן תובענות ייצוגיות

עד לא מזמן, מנגנון חלוקת הכספים לא היה מנוהל בצורה מוסדרת על פי חוק. לעיתים התובע או הנתבע היו מעלים בפני השופט את שמות העמותות להם ברצונם לתרום את דמי הפיצוי, ולעיתים השופטים היו אלו שחיפשו ומצאו עמותות המתאימות לקבל את הפיצוי בתביעה שבטיפולם.

מהתנהלות זו נהנו חלק קטן מהעמותות, בעיקר עמותות גדולות ומוכרות. בשנה האחרונה, משרד המשפטים החליט להיכנס לתחום התביעות הייצוגיות, ולעשות סדר עם כספי הפיצוי המיועדים לעמותות.

וכך נפתחה לה "קרן תובענות ייצוגיות" במשרד המשפטים, אשר תפקידה היא כנכתב באתר האינטרנט שלה:

 

תיקון מספר 10 לחוק תובענות ייצוגיות התשס"ו- 2006, מיום  25.7.16 (להלן: "החוק"), יצר מנגנון חדש לחלוקת כספים אשר נפסקו על ידי בית משפט במסגרת הליך משפטי בתובענות ייצוגיות.​​​

​על פי הוראות החוק הוקמה 'קרן תובענות ייצוגיות' לניהול ולחלוקת כספים הנפסקים כסעד מכוח סעיף 20(א)(3) ו־(ג)(2) לחוק .

מטרת הקרן לחלק את הכספים הנ"ל לטובת מטרות ציבוריות, והכול כפי שיוגדר בנוהלי הקרן ובכפוף להוראות בית המשפט.

עוד קבע החוק כי הגוף אשר ינהל את כספי הקרן ויוציא לפועל את החלטות הועדה הינו האפוטרופוס הכללי.

כספי הקרן יחולקו בידי ועדה ובה חמישה חברים שימנה שר המשפטים.

 

כלומר, כספי הפיצויים מתביעות ייצוגיות כבר לא יעברו ישירות לעמותות על ידי החלטת השופט, אלא ייכנסו לקופת הקרן, שם תחליט הוועדה לאיזו מטרה לייעד אותם, ותיתן הזדמנות שווה לכל עמותה להגיש בקשה וליהנות מהכספים הללו, באמצעות קולות הקוראים שמוציאה הוועדה מפעם לפעם.

כמה כסף יש נכון להיום בקרן? אז כשירות לציבור, עברתי על כלל קולות הקוראים שהתפרסמו עד היום על ידי הקרן, כאשר סכום כספי הפיצויים הכוללים של כלל קולות הקוראים עומד על 19,912,277 ש"ח (!) המיועד כל כולו לחלוקה לעמותות. נפלא, לא?

 

אז תכל'ס, מה עושים?

נכנסים לאתר של "קרן תובענות ייצוגיות", על מנת לבדוק האם יש קול קורא רלוונטי לפעילות של העמותה שלך. ניתן גם להירשם באתר של הקרן לקבלת עדכונים למייל בכל פעם שיוצא קול קורא חדש.

במידה ומצאת קול קורא מתאים לפעילות של העמותה שלך, יש להדפיס את המסמכים ולהגיש בקשה מסודרת לקרן לקבלת תמיכה בפרויקט רלוונטי לקול הקורא. מדובר בטופס פשוט, בו נדרשים לכתוב כמה כסף מבקשים לקבל מהקרן, כמה אחוזים מהווה הסכום המבוקש מכלל עלות הפרויקט, וכן תיאור הפרויקט וצירוף מסמכים רלוונטיים.

אם הינך מגלה קשיים מסויימים במילוי הטופס, או שברצונך למלא את הטופס בצורה מקצועית, אני ממליץ מאוד על שירותיהם המקצועיים של חברת "משאבים", כלקוח מרוצה בשבע השנים האחרונות.

אם הגעת עד לפה, אשמח לקבל ממך אות חיים בתור תגובה על הפוסט. יש כאן למטה אפשרות להגיב, ואני קורא כל תגובה ותגובה. תודה מראש, מעריך מאוד 🙂

 

קישורים רלוונטיים:

אתר "קרן תובענות ייצוגיות"

הרשמה לקבלת קולות הקוראים ישר למייל

חברת "משאבים" להגשה מקצועית

 

 

 

 

 

זכריה לנדאו

זכריה לנדאו

עוזר לעמותות לגייס משאבים באמצעות כתיבת תוכן שיוצר נראות מקצועית, מבליט את ההשפעה החברתית, ויוצר מערכת יחסים נכונה מול התורמים.

כל הדרכים להעביר את זה הלאה:

Facebook
Telegram
WhatsApp
Email
Print