מה ניתן ללמוד מחברת ליסטרין לגיוס משאבים

אחד השלבים שאני עושה בשלב ״הפיצוח״ של פרויקט עליו אני מתחיל ליצור תוכן, הוא לפצח את נקודת הכאב.

מהי נקודת הכאב, ומדוע היא כל כך חשובה?

כדי לגייס כספים עבור הפרויקט שלך, בפרט כשזה נעשה באמצעות תוכן, חייב הקורא לעבור תהליך ברור וממוקד על מנת שהתוכן ישיג את מטרתו.

חלק חשוב בתהליך הוא ״נקודת הכאב״, בו הקורא מתחבר לבעיה הקיימת, או לבעיה שעלולה לקרות במידה ואותו פרויקט לא ייצא אל הפועל.

עמותות רבות נוטות לגשת ישירות לשלב ״הפתרון״ ולספר מיד מה הם עושים במסגרת הפעילות. אם זה לשמח חולים, להפעיל חוגים לאוכלוסיה במצוקה, או לקיים מפגשי תמיכה לאימהות חד הוריות.

עד כמה שזה משמח ומלהיב, להרבה מן התורמים זה עלול להישמע כמשהו ״אקסטרה״, ולא כפתרון לבעיה שקיימת. במצב כזה, ייתכן שהתורם יעדיף לתרום לפעילות של עמותה אחרת, שנתפסת בעיניו כדחופה יותר.

בשביל זה נכנסת לתמונה ״נקודת הכאב״, שמספרת לתורם למה הפעילות הזאת – למרות שעלולה להתפרש כמותרות, או כמשהו לא דחוף – היא אכן פעילות חשובה שראויה לתרומה שלו.

אני שומע הרבה את המשפט ״אצלינו אין נקודת כאב, אנחנו עסוקים בלעזור, לשמח, ולהוסיף טוב בעולם״. אבל אין כזה דבר. לכל פעילות בעמותה חייב להיות נקודת כאב, המקום הזה שבגללו הכל מתחיל.

״ואם לא״ – תרגיל לדוגמה

הנה תרגיל קטן, אחד מני רבים, שאני עורך מול עמותה כזאת. אני קורא לתרגיל בשם ״ואם לא״, והוא הולך ככה, לדוגמה:

״אנחנו משמחים חולים בבתי הרפואה פעם בשבוע״

אוקיי. ואם לא תשמחו אותם, מה יקרה?

״הם יהיו עצובים, וישקעו עוד יותר בכל הטיפולים המפרכים שהם עוברים״

ואם הם יהיו עצובים, מה יקרה? יש הרבה אנשים עצובים בעולם.

״מחקרים מראים שהשמחה עוזרת לחולים להחלים יותר מהר״

כלומר, בלי השמחה שלכם הם יחלימו יותר לאט?

״כן״

והנה, יש לנו כבר התחלה של נקודת כאב:

״חולים רבים מתמודדים לבד עם המחלה שלהם, וכתוצאה מכך הם שוקעים בעצבות אשר על פי מחקרים עלולה להאט את תהליך ההחלמה שלהם״.

מכך גם נוכל לגזור את מהות פעילות העמותה:

״אנחנו מאפשרים לחולים החלמה מהירה יותר, באמצעות שימוש בכלי השמחה, אשר מוכח מדעית כי הוא משפר ומגביר את סיכויי ההחלמה״.

כך, מעמותה ש״רק״ משמחת חולים, היא הופכת לגורם משמעותי בתהליך ההחלמה של אותם חולים. ומי לא רוצה לסייע לחולים להחלים מהר יותר?

הסיפור של ליסטרין

חברת ליסטרין הינה מותג של מוצרים לחיטוי הפה, אשר הוקמה בסוף המאה ה-19.

כולנו מכירים היום את ״מי הפה״ של החברה, אשר נמכר בכל חנות. אבל זה לא היה ככה מאז ומתמיד. בהתחלה, המוצר דשדש מאוד, ומעטים בלבד רכשו אותו.

על מנת לקדם את המוצר, החליטו בחברה כי הם חייבים לייצר ״כאב״ שיגרום לכך שאנשים ירכשו את המוצר באופן קבוע.

אם בהתחלה המוצר שווק כמוצר מותרות, על מנת לשמור על פה רענן ונקי, הם התחילו לשווק אותו כמוצר רפואי שפותר את הבעיה של ריח רע מהפה. הם אפילו המציאו שם לתופעה הזאת: ״באשת״.

החל מאז, המוצר נכנס לשימוש אצל רופאי השיניים, ואנשים רבים שהבינו שריח הפה שלהם הוא סוג של בעיה רפואית, רכשו את המוצר כדי לטפל בבעיה.

כתוצאה מכך, מחזור המכירות של החברה גדל  תוך שבע שנים מ-115,000 דולר, ללמעלה מ-8 מיליון דולר (!).

מה הכאב שלך?

עכשיו זה הזמן שלך למצוא את הכאב שמוחבא בפרויקטים שלך, ולהציף אותם בתהליך מול התורמים. מזמין אותך להשתמש בתרגיל שכתבתי כאן, וליישם את התוצאות.

אשמח גם לעזור לך באופן אישי בכתיבת תהליך פנייה מקצועי לגיוס משאבים באמצעות תוכן. אם זה מעניין אותך, אפשר ליצור איתי קשר כאן. מבטיח לחזור מהר.

זכריה לנדאו

זכריה לנדאו

עוזר לעמותות לגייס משאבים באמצעות כתיבת תוכן שיוצר נראות מקצועית, מבליט את ההשפעה החברתית, ויוצר מערכת יחסים נכונה מול התורמים.

כל הדרכים להעביר את זה הלאה:

Facebook
Telegram
WhatsApp
Email
Print